עפרה קליגר כותבת פצעים בשקט. היא לא מחפשת תחפושות, היא לא כותבת עם רווחים של נחת, היא לא כותבת מתוך מעגלים שניוניים ושלישוניים. קליגר כותבת במעגל הקיום הראשון – כשאין ברירה, כשחייבים, כשישנה מלאוּת בלתי אפשרית, של יש או של אין, כאשר אושר עד דמע או כשחשכת סַנוורים: "כְּאוֹחַ מְאַוְאֵחַ/ כמעיָן מפכפך/ … המשך לקרוא לנוע בין נצחים, על ספרה החדש של עפרה קליגר